חפשו במאגר הספקים הגדול בישראל
בתחום הפעילויות לעולם הדתי

משמעת מתוך משמעות


 

תוכנית עיצוב התנהגות- תוכנית שלושת השלבים

מאת: ביטון אילן, מנהל רשת בתי דולב לנוער

"חנוך לנער על פי דרכו גם" – דרכו הוא, תכלית חיינו של קיום תורה ומצוות היא כללית, והדרכים הנכונות המובילות אל התכלית, רבות, שונות ומגוונות, וחובה עלינו להתאימם למקום, לזמן, לגיל, לכישרונות, לתכונות, ולכוחות הרגשיים השכליים והנפשיים של הילד. נלמד מכך כי חובה עלינו להתאים את חינוך ילדנו בהתאם למשתנים רבים, ואז בסייעתא דשמיא יחול בנו "גם כי יזקין לא יסור ממנה"(משלי כב' פסוק ו') אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בחינוך היא המשמעת.

משמעת הִנה מרכיב חשוב ובלתי נפרד מחיינו בשגרה היום יומית. ישנן שתי גישות מרכזיות למשמעת. הגישה הראשונה סוברת, כי האדם  הוא בעל אידיאל, אוטונומי ובעל זיקה בריאה וחיובית לחיים, שילמד מתוך בחירה חופשית ומתוך שאיפה למימוש עצמי. משום כך בגישה זו אין צורך כלל במשמעת ובגבולות חיצוניים, ה"שוטר הפנימי" של האדם ידע להבחין בין טוב לרע.

הגישה השנייה סוברת, כי התפקיד המרכזי של החינוך הוא להעביר מדור לדור את הידע המצטבר, את הערכים ואת הנורמות הנהוגות. כאן המשמעת הכרחית לעיצובו של האדם הראוי, ההורה או המורה אמורים לצוות על הילד כיצד נכון לנהוג כשלרשותם עומדים האמצעים לכפות את רצונם עליו, ולכן בגישה זו המשמעת הכרחית, כיוון "שהשוטר החיצוני" הוא המחליט והקובע.

אני מאמין כי המשמעת היא תהליך להשלטת סדר על ידי סיוע לילד בגילוי הערך העצמי שלו, הילד מבין אט אט את התועלת שבציות לחוקים ונהלים הגיוניים, ובכך גם את האחריות למעשיו.

ניתן לנתח את סגנונות ההורות לפי קטגוריות ולחלקם לארבעה סגנונות הורות: הראשון "שתלטני-כוחני"- סגנון שבו קיים שילוב של דרישה גבוהה מצד ההורים וקבלה נמוכה מצד הילדים, אלו ילדים הגדלים במשפחות הדורשות רמה גבוהה של שליטה וציות, אך עם רמות נמוכות של חום אישי, על פי רוב, ילדים, הגדלים בסגנון הורות מסוג זה, הם בעלי כישורים נמוכים יותר מחבריהם, בעלי ערך עצמי נמוך  וחלקם אף תוקפנים ובלתי נשלטים לחלוטין.

הסגנון השני הוא "מתירני-מפנק" - שילוב של דרישה נמוכה מצד ההורים וקבלה נמוכה מצד הילדים, ילדים הגדלים במודל מסוג זה בד"כ מתפקדים פחות טוב מהממוצע בגיל ההתבגרות, לחלקם נטייה לתוקפנות, פחות בוגרים לגילם, פחות עצמאים ופחות מקבלים על עצמם אחריות בבית ובבית הספר.

הסגנון השלישי שתוצאותיו הגרועות ביותר הִנו המודל ה"רשלני-מתנכר-אדיש". בסגנון זה ישנו שילוב של חוסר דרישה מצד ההורים לילד וקבלה נמוכה מהילד, ההתקשרות היא בלתי יציבה ונובעת לעתים "מחוסר זמינות פסיכולוגית", מצד ההורים. ילדים הגדלים במודל זה לעתים מגלים קושי ביצירת קשרים עם חברים ומבוגרים, יותר אימפולסיביים, אנטי חברתיים ופחות הישגיים.

המודל האחרון, אשר מוביל לתוצאות המוצלחות ביותר, הוא הסגנון "סמכותי- הדדי". "חושך שבטו , שונא בנו ואהבו, שחרו מוסר" (משלי י'ג פסוק כ'ד)

ההורים מעמידים גבולות ברורים, אך גם מגיבים ומתייחסים לצרכים של הילד, ההורים מעניקים חום ואהבה, וכתוצאה מכך יוצרים אמון. ילדים אלו בד"כ בעלי ערך עצמי גבוה, יותר עצמאיים וקשובים לבקשת הוריהם, נדיבים ובעלי דימוי עצמי גבוה.

ישנם לא מעט מחנכים המתבלבלים בין המודל בו מופעל סמכות (הדדי סמכותי) לבין המודל בו מופעל שליטה (שתלטני כוחני), חשוב לשאול את עצמנו מידי יום האם התגובה שהפעלתי היא לצורך עצמי או לצורך הילד, "ילד בוכה בקיוסק משתטח על הקרקע, צורח ודורש ממתק וההורים לבסוף מחליטים לקנות" נשאלת השאלה: האם התגובה של ההורים נבעה מהצורך של הילד? או שמא מהצורך של ההורים? חשוב לזקק את התשובה ולפעול בהתאם לצרכים של הילד, או לכל הפחות להיות מודעים לתגובה שלנו ולהשפעתה על התנהגות הילד.

כאמור גם במודל הרצוי, "הדדי-סמכותי" ישנו צורך להפעיל תגובות סמכותיות ודרכי פיקוח בונות.

ניתן למיין אותן לשלוש קבוצות והן:

א.      טיפול מונע- הטיפול המועדף, מתבצע מראש לפני שמתעוררת בעיית המשמעת, הוא נועד למנוע את בעיית המשמעת עוד לפני שהתרחשה.

ב.      טיפול תומך- מטרתו לצמצם את בעיית המשמעת עוד בראשיתה, לפני שמתעצמת והופכת לבעיה מורכבת וסבוכה. כדוגמת רמז "וְלֹא-עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר, מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ " ( מלכים א' פרק א')

ג.       טיפול מתקן- אם לאחר הטיפולים הקודמים ישנה הפרה של הכללים במודע, יש להשתמש בתגובה, שמטרתה לתקן ולשפר התנהגות שלילית.

הניסיון המצטבר מוכיח שעונש  בלבד יכול לפתור בעיה נקודתית, אולם בראייה ארוכת טווח אינו משנה התנהגות.

אנו כאנשי חינוך צריכים לשאוף תמיד להוביל את החינוך, לנסות, למנוע ולנטרל  המוקשים מבעוד מועד. בטיפול המונע נדאג מראש למערך הפיזי של מרחב המחייה שלנו, ארגון ארונות וחדרי הילדים, הופעה חיצונית, קיום ארוחות מסודרות, ניהול נכון של הזמן החופשי וכו'. בנוסף נקבע ציפיות וגבולות ברורים עם ילדנו- מה מותר ומה אסור, נדאג לצקת תוכן חיובי לשעות הפנאי, נשתדל להיות יותר בבית ופחות להרגיל את ילדינו להיות "ילדי מפתח". אין לי זמן לילדים לא מתקבל בשום אופן! דעו, כשיהיה לנו זמן לילדים, לצערי, ייתכן ולילדים לא יהיה זמן אלינו!    

טיפים לחינוך נכון:
1. מרד ובדיקת הגבולות בגיל ההתבגרות- חשובים. הם מבטאים חוזק נפשי ורצון לעצמאות. ראו זאת כהזדמנות לצמיחה, לגיבוש ועיצוב זהות הילד.

2. רצוי לקבוע מראש מספר כללים וגבולות בשיתוף מרבי עם הילד, תיאום צפיות מונע בעיות עתידיות.

3. לעתים מומלץ להתעלם מהתנהגויות שליליות שוליות, זה לא מצביע על חולשה שלנו בתור הורים.

4. חשוב להקנות לילד כללים על מנת שידע בעצמו להבחין בין טוב לרע, "תנו לילד חכה ולא דג".

5. אל תסיקו באופן מידי, שהילד "יורד לסוף דעתכם". חשוב מאוד לתת הסברים הגיוניים לאירועים ולדרכי התגובה שלכם.

6. "איומי סרק"-  ילד לא ממש מתרגש ממילים, חשוב לעתים להבהיר לילד שאנו מתכוונים למה שאנו אומרים, על ידי תגובות הולמות.

7. הבחינו בין התנהגויות שבסיסן : טעות, תום לב, חוסר תשומת לב, לבין התנהגויות שלהן כוונה רעה.

8. חיזוק חיובי הוא  הדרך הטובה והאפקטיבית ביותר לשיפור התנהגות לא רצויה.

9. תגובה להתנהגות שלילית חייבת להיות קשורה לעניין  בתוכן ובפרופורציה. ענישה אינה צריכה להיות שרירותית.

10. נסו ליישם את תוצאות ההתנהגות של הילד ברוגע ללא כעס וצעקות ובסמוך לאירוע. עדיף להגיב באופן מידי מאשר להדחיק את הכעס, ובכך להימנע מהתפרצויות עתידיות.

11. נהלו שיחת "משוב" לאחר האירוע. אל תתנו הרצאות, שאלו שאלות, חפשו להבין את הצד של הילד, וחפשו שהוא יבין את עצמו. חזקו את חכמתו.

12. כללי ההתנהגות צריכים להיות מפורשים.

13. שייכות- הכללים צריכים להיות בעלי משמעות ומכוונים למטרות שהצבנו.

14. הכללים חייבים להתבסס על שיקולים מוסריים חינוכיים רציונליים ולא שרירותיים.

15. נסו להבין באמצעות שיחה, מה הגורם להתנהגותו השלילית וכיצד ניתן לבוא לקראתו מבלי שאף אחד יפגע.

16. אמונה ביכולת הילד היא תנאי הכרחי להצלחתו- הצלחתנו ולשינוי התנהגות בלתי רצויה.

17. "צו'פרים" על התנהגות טובה היא שלב ראשוני בבניית התנהגות חיובית, יש לשאוף לכך שהילד יבצע את הנדרש ללא פרס.

18. תמיד יש לתת דגש על התנהגות ולא על תכונות אישיות, "ההתנהגות שלך היום בארוחת ערב הייתה מאוד לא מכובדת" ולא חלילה "אתה ילד מופרע/קשה/לא מחונך", דבר העלול לגרום לתחושת השפלה ולפגיעה בדימוי העצמי.

19. לעתים כשאנו טועים, חשוב לבקש סליחה מהילד ולהודות על טעותנו. התנצלות היא כוח ולא חולשה.

ולסיום: אמונה, אהבה, חום, גבולות, עקביות, סבלנות, התמדה, הקשבה, הבנה, סמכותיות,  ואמון חייבים להיות "נר לרגלנו ואור לנתיבתנו" לאורך כל התהליך החינוכי. מי ייתן ובסייעתא דשמיא נעשה ונצליח.

 

  • צוות מורים מגובש- צוות מנצח!
    כותרת המאמר
    מטרה משותפת מושגת באמצעות עבודת צוות, שיתוף פעולה ואווירה טובה. כאשר צוות עובדים מגובש ושרוי בהרמוניה, הוא יכול להשיג מטרות ויעדים שכל אחד מהם בנפרד ל...
    קרא עוד >
  • כותרת המאמר
    מחפשים אטרקציות מיוחדות? רק כאן תוכלו למצוא אטרקציות מכל הסוגים.
    קרא עוד >
  • לחוות את הערך
    כותרת המאמר
    ישנן כמה דרכים בהן אפשר להעביר מסר למישהו אחר. דרך אחת היא ע"י דיבור, הרצאת הנושא שאותו אני מעוניין להעביר הלאה. דרך נוספת, עליה נרחיב במאמר זה, היא ע...
    קרא עוד >

פרסום באינדקס

לפרסום מודעה באתר עולם החינוך הדתי וקבלת הצעה לחבילות פרסום וקידום משתלמות במיוחד, ממוקדות בקהל היעד שלך, צור קשר עם צוות האתר ותתחיל לקבל פניות כבר מחר!
לפרסום מודעה באתר

הרשמה לניוזלטר

הרשמו לניוזלטר החודשי של אינדקס עולם החינוך הדתי, ותהנו מהצעות ערך בלעדיות, מידע עדכני אודות פעילויות ואטרקציות זמינות והצעות לתכנים חינוכיים ומשעשעים.